אכן, מסקנה קשה במדינה דמוקרטית.
מה שהביא אותי למסקנה זו היא העובדה שהמערכת הפוליטית בארץ לא הצליחה במהלך עשרות שנים לענות על צרכי האזרחים.
אותן דמויות הטוענות שהשתנו, המקפצות ממפלגה למפלגה, ואשר מזלזלות באינטליגנציה של האזרחים ובעיקר בצרכיהם, בדרישותיהם.
זאת הסיבה שקיים פער כל כך תהומי בין מה שהמצביעים דורשים ובין מה שהפוליטיקאים המקצועיים מנפיקים להם. זאת הסיבה שקיימת רתיעה כה קשה אצל כל האוכלוסיה מפני הפוליטיקה.
אחרי שהצבעתי כאזרח הגון פעמים רבות, החלטתי שהפעם, אני את קולי לא אתן כך סתם על הבטחות שווא.
אין לי אמון בהבטחותיהם, ולא בתוכניותיהם ואף לא בכישוריהם של הפוליטיקאים להוציא תוכניות אלה לפועל.
הם זקוקים לקולות שלנו לשם מתן לגיטימציה לשלטונם.
לגיטימציה זאת, היינו שמחים לתת אותה אילו היו מתחשבים בצרכינו.
מה מבטא יותר את הזלזול שהם חשים כלפינו האזרחים, מאשר תשדירי השירות הפרסומיים ?
במקום להחליט להמנע מתשדירים אלה מתוך כבוד אלינו, הם מראים בדיוק מה הרמה הצפויה לנו במהלך ארבע השנים הקרובות.
אני את קולי החלטתי לא לבזבז הפעם על כלום. אני מקווה שרבים ינהגו כמוני.
הקואליציה האזרחית civil.coalition@gmail.com
יום חמישי, 29 בינואר 2009
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה